גז"ד לתושב חדרה ששדד בנסיבות מחמירות מתלונן באמצע רחוב ראשי בחדרה לאחר שהיכה אותו והפילו ארצה

עיקרי גזר הדין הוקראו לצדדים ועותק ממנו נמסר לידם.

<#3#>

גזר דין

1.         הנאשם הורשע על פי הודעתו בעובדות כתב האישום, בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות,לפי סעיף 402 (2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 [חוק העונשין].

2.          מכתב האישום עולה כי ביום 23.9.08, אחר חצות, המתלונן הלך ברח' רוטשילד בחדרה, סמוך לקניון "לב חדרה". הנאשם ניגש אל המתלונן, הכה אותו, הפיל אותו ארצה ובעט בחלקים שונים בגופו, תוך שהוא פוצע וחובל בו בראש, ביד, בזרוע ובמרפק. כשהמתלונן היה שרוע על הארץ וחבול, נטל הנאשם את תיק הפאוץ' של המתלונן, בתוכו היו 70 ש"ח, כרטיס אשראי, כרטיס קופת חולים ומסמכים נוספים וברח מהמקום.

תסקיר שירות המבחן

3.         ביום 21.1.09 הוגש תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם. מהתסקיר עולה כדלקמן:

הנאשם בן 29 וחצי, יליד קווקז, נשוי ואב לילד.

הנאשם עלה לארץ עם אביו בשנת 1992, כשהיה כבן 12. הוריו גרושים מאז היה בן 7 ואימו נשארה ברוסיה. הוא תיאר עצמו כתלמיד טוב עד שעלה לישראל. בארץ התקשה להשתלב במסגרות חינוכיות בשל בעיות לימודיות, אישיות וחברתיות. הוא לא סיים את לימודיו והתברג בקבוצת שוליים. בגיל 16 החל להשתמש בסמים ובאלכוהול ובהדרגה הגיע גם לשימוש בהרואין. הנאשם תיאר שימוש בסמים בעל אופי מזדמן ושלל בעיית התמכרות. במשך השנים, גילה חוסר יציבות תעסוקתית, עבד מעט בגננות ובמפעל לייצור קרטונים בקיסריה. ב-8 השנים האחרונות נדד בין ישראל לרוסיה, שם שהה במוסקבה אצל אימו ועבד, לדבריו, בחנות הבגדים שבבעלותה. באחד מביקוריו ברוסיה פגש את אשתו, השניים נישאו בשנת 2004 ועברו להתגורר בישראל. פעם גרו בבית אחת מאחיותיו של הנאשם בחדרה ופעם שכרו דירה, לפרקים קצרים. לזוג ילד משותף בן 3. אשת הנאשם החלה לעבוד לאחרונה.

בשיחה עם הנאשם התרשמה קצינת המבחן כי הנאשם מודה חלקית בביצוע המעשה ומנסה למזער את הבעייתיות העולה מהתנהגותו ואת החלקים התוקפניים שבה. הנאשם טוען כי בעת ביצוע המעשה היה נתון תחת השפעת חומרים פסיכואקטיביים, שפגעו בשיקול דעתו. עוד הוא מסר כי התנהגותו הפרובוקטיבית של המתלונן, היא שהביאה אותו להגיב כלפיו בתוקפנות. שירות המבחן סבור כי הנאשם מנסה להפחית ממידת אחריותו למעשה ע"י חיפוש אחר מוקדי שליטה חיצוניים ואיננו מבין את חומרת מעשיו. נראה שהנאשם גדל במשפחה מורכבת, שהתקשתה לספק את צרכיו הרגשיים ולהציב לו גבולות. כיום הוא איננו לוקח אחריות על מהלך חייו ברמה התעסוקתית והמשפחתית ואיננו מגלה מחויבות למסגרת כלשהי. הנאשם איננו מחובר למצוקותיו ואיננו מביע נזקקות טיפולית. לפיכך לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית לגביו.

טיעונים לעונש

4.         ב"כ המאשימה הגישה גיליון רישום פלילי של הנאשם, הכולל 2 רישומים פליליים קודמים. בתיק הראשון צירף הנאשם 39 תיקים נוספים בעבירות של התפרצויות לבית  מגורים, גניבה והחזקת סמים. הוא נדון לשנתיים מאסר, שקוצרו על ידי הנשיא בחודשיים וחצי. הרישום השני משנת 1999, שם צירף הנאשם 2 תיקים נוספים, כולל הרשעות בעבירות התפרצות, גניבה והונאה בכרטיס חיוב, בגינם הוטל על הנאשם עונש של שנתיים מאסר.

ב"כ המאשימה טוענת כי כיוון שהחייב נע בין ישראל לרוסיה במהלך השנים לאחר שחרורו מהכלא ועד היום, אין להתרשם לטובתו מחלוף הזמן בין ההרשעה האחרונה וסיום ריצוי עונש המאסר, עד היום.

5.       ב"כ המאשימה טענה כי מדובר בעבירה שנסיבותיה חמורות, נעשתה באמצע רחוב ראשי,  לעיני עוברים ושבים המומים. ב"כ המאשימה הגישה תקליטור ובו צילום האירוע, כפי שנעשה על ידי עובר אורח.

ב"כ המאשימה הדגישה שהנאשם היה חדור מטרה לקחת את התיק, משולל רסן וגבולות ונעדר מורא ופחד. היא הדגישה את הפגיעה במתלונן, שעיקרה בנזק הנפשי והטראומה שנגרמו לו.

עוד טענה כי מתסקיר שירות המבחן, לא עולה דבר לזכותו של הנאשם וכי אין המלצה טיפולית של שירות המבחן. לטענתה מדובר בילד מפונק, שאמו תומכת בו כלכלית, שבחר בדרך העבריינית. על אף שכבר עמד לדין וקיבל עונשים, הוא לא מצא לנכון להשתקם, אלא בחר במסלול עברייני.

ב"כ המאשימה טענה כי האינטרס להגן על הציבור גובר וכי רק מאסר ממושך עשוי להביא לשינוי כלשהו. לפיכך עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל משמעותי.

            ב"כ המאשימה הגישה אסופת פס"ד הכוללים ענישה מחמירה.

6.         הסנגור טען כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה בעובדות כתב האישום, חסך זמן שיפוטי והתחרט על מעשיו. המעשה לא היה מתוכנן. בהודעתו במשטרה הנאשם הסביר כי התקיפה נבעה מכך שהמתלונן קילל אותו וילדים שהיו בסביבה וכי הוא פעל בעקבות זאת והאירוע יצא מכלל שליטה. גניבת הארנק מהמתלונן, עלה רק לאחר מעשה התקיפה.